למרגלות האלפים האיטלקיים משתרע לו אזור היין היפהפה פיימונטה. בין מרחבי הגבעות מנצנצים אגמיו המפורסמים ומפוזרים כפרים רומנטיים. את נביולו, זן הענבים האציל של פיימונטה, יצא לכם אולי כבר לפגוש ביין שהגיע מאזור הגבעות הרכות, לאנגה. אם שיחק לכם מזלכם, ייתכן שטעמתם גם את הביטויים המפורסמים ביותר של נביולו מהלאנגה, אלה שמגיעים מכפרי היין ברולו וברברסקו. אך בעוד כבודם של השמות המפורסמים האלה במקומם מונח, חוויית היין של צפון איטליה לא יכולה להיחשב שלמה מבלי שדגמתם נביולו מאזור אלטו פיימונטה )פיימונטה הגבוהה(. באזור ישנם כמה כפרים הזוכים יותר יותר להכרה במיוחד עם העלייה המתמדת במחיריהם של יינות פיימונטה ּ הנחשקים, אפלסיונים כמו ג ּ ָ טִ ינָ ארָ ה וג ּ ֶ מֶ ה אשר כבר זכו להכרה זה מכבר, או מוכרים פחות כמו ּ לסונה, בֹוקָ ה או ברמאטרה. אזור זה סובב סביב נובארה, העיר השניה בפיימונטה, אחרי טורינו, אך בהיותה בחלק המזרחי ביותר, באופן אירוני, היא דווקא קרובה יותר למילאנו. קבלו אפוא את היקב המשפחתי ואלאנה, אחד מהשמות המסעירים של פיימונטה ההררית. את הנביולו מכנים באזור ספאנה, וכשתטעמו את הביטוי הארומטי והכובש של ספאנה מאזור לאגו מאג׳יורה, תבינו לבטח למה אנחנו בצ׳ירז שמחים כל כך על הרחבה זו של מנעד יינות הנביולו שיש לנו להציע לכם. התוויות הקלאסיות של יינות ואלאנה הולמות את השורשים העמוקים של המשפחה שפועלת בתחום היין מ,1787- ואת הקשר ההדוק שלה למסורת האזורית. בגלגולה הנוכחי, האחוזה הוקמה ב1937- על ידי אנטוניו ואלאנה, בכפר מאג׳יורה, כ150- ק״מ צפונית לברולו. יותר מ- 75 שנים חלפו מאז, ועדיין, צמד המילים ׳אנטוניו ואלאנה׳ הוא קיצור להגדרת ׳נביולו פיימונטזי גדול, בעל מורכבות יוצאת דופן ויכולת התיישנות בלתי רגילה׳. בשנות ה50-׳ הצטרף אל אנטוניו בנו, ברנרדו. בשנים אלה יין הספאנה של ואלאנה עמד בשורה אחת עם יינות של ג'אקומו קונטרנו וברטולו מסקארלו, שניים מהשמות העקביים והחשובים ביותר של פיימונטה. על פני 20 השנים הבאות, ברנרדו הפך את היין של ואלאנה לבקבוקי ׳בלו צ׳יפ׳ בקרב משקיעי יין איטלקים-אמריקאים מאזור ניו יורק. אלו רכשו את מונטאלבאנו, קנטינה דל קאמינו וספאנה דל פיימונטה כמו שקנו מניות של חברת המחשבים הענקית דאז, איי. בי. אם,. ולא בכדי. בדומה למניות, מחירם של בקבוקי ואלאנה רק עלה ועלה. ב1990- הוצעו בארה״ב סדרות אורך מלאות של בצירי ואלאנה אגדיים משנות ה50-׳ וה60-׳, ודור חדש של חובבי יין נפל בשבי. היום מנוהל הבית על ידי ג׳וזפינה ואלאנה ושלושת ילדיה: הבן פראנסיס, דוקטור לכורמות וייננות, והבנות מרינה ומרים. יחד הם מפיקים יינות כנים ובעלי אופי קלאסי שלא נכנע לאופנות מתחלפות. הם נאמנים למקומם הגיאוגרפי וההיסטורי, והיו ודאי מעלים חיוך של גאווה על פניהם של אנטוניו וברנרדו. הכרמים של היקב, 100 דונם של חקלאות אורגנית, נטועים בנביולו אך גם בזנים מקומיים נוספים ַּ כמו ב ּרְ ב ֹ ֶ רָ ה, קְ רו ֹ אָ טִ ינָ ה, וֶסְ ּפולִ ינָ ה, אּובָ ה רָ ארָ ה. בין האחזקות המפורסמות של ואלאנה ישנם כרמים בקולינה נובארזי וגם חלקות חשובות בבוקה וגאטינארה. הם נמצאים בבסיס ההר מונטה רוזה, על טרסות שמשתפלות לאורך הגדה השמאלית של הנהר ססיה והאגם מאג׳יורה. במקום זה, האקלים הים תיכוני פוגש את האקלים הקונטיננטלי, הפנים יבשתי, ונוצרים הפרשים גדולים בין טמפרטורת היום והלילה. הפרשים אלה והקרקע החומצית, העשירה בברזל ממקור וולקני, הם שנותנים ליין את המבנה המרשים, מעין עמוד שדרה, ויכולת התיישנות. הענבים נבצרים ידנית, ממויינים בקפידה, ולאחר שהשזרות מופרדות מהם לחלוטין הם תוססים במכלי בטון של 15,000 ליטר ללא בקרת טמפרטורה. התסיסה, שנמשכת כשבוע, מעלה באיטיות את טמפרטורת מכל הבטון, ומאפשרת מיצוי עדין ונכון. לאחר תסיסה מלולאקטית, אף היא בבטון, היין מבגיר עד שנתיים בחביות אלון ישן. ״הנשמה של היין שלנו טמונה באלגנטיות שלו, ועץ אלון חדש מעלים אותה בקלות״ מסבירה מרינה. הבגרה נוספת תתרחש בבקבוק. בנוסף לענבים מכרמי האחוזה, נרכשים ענבים ממגדלים טובים באזור.